9התחזות לבני משפחה ולרשויות
פרק 61 · זמן קריאה: 7 דקות

פרק 61: חיקוי קול ו-Deepfake: ההתחזות הבלתי נתפסת

במשך אלפי שנים, האוזן האנושית הייתה המצפן האחרון של האמת. יכולנו להטיל ספק במראה עיניים – הרי תעתועי אור וצל מוכרים לנו מאז ימי קדם. יכולנו לחשוד בטקסט כתוב, שהרי כל אחד יכול לזייף חתימה או סגנון כתיבה. אך הקול? הקול היה טביעת האצבע של הנשמה. התדר הייחודי של הבן, הצרידות הקלה של הבעל בבוקר, האינטונציה המדויקת של החברה הכי טובה – אלו היו איים של ודאות בים של אי-ודאות. עד שהגיעה הבינה המלאכותית וטרפה את הקלפים.

במהלך שנות עבודתו המקצועית, נחשף עו"ד ציון בהלול לשברים שמותירות אחריהן מתקפות ה-Deepfake. זהו לא סתם עוד עוקץ כספי; זוהי פגיעה אנושה באמון הבסיסי ביותר שלנו. כאשר אדם שומע את קולו של יקירו זועק לעזרה, כל מנגנוני ההגנה הרציונליים שלו קורסים. הפרק הזה מוקדש לטכנולוגיה המורכבת שנכנסה לארסנל של נוכלי הרשת, לדרך שבה היא פועלת, ולכלים המשפטיים והמעשיים שעומדים לרשותנו כדי להתגונן מפניה.

התרחיש הבא הוא דוגמה לימודית המבוססת על דפוסי הונאה נפוצים. הדמויות והאירועים נועדו להמחשה בלבד.

הטלפון שהקפיא את הדם: המקרה של מרים

יום חמישי, עשר בבוקר. מרים, מורה בדימוס בת 72 מרמת גן, ישבה במטבח ושתתה את הקפה השני שלה. בנה הבכור, נועם, מהנדס תוכנה במקצועו, שהה באותה עת בנסיעת עסקים בברלין. מרים הייתה רגילה להודעות הוואטסאפ היומיות שלו, אך באותו בוקר הטלפון צלצל ממספר לא מזוהה.

"אמא? אמא, את שומעת אותי?" הקול היה של נועם. לא היה בכך צל של ספק. זה היה אותו טון מעט נמוך, אותו שימוש בכינוי "אמא'לה" שרק הוא השתמש בו, ואפילו הנטייה הקלה שלו לגמגם כשהוא בלחץ.

"נועם? מה קרה? למה אתה ממספר מוזר?" שאלה מרים, ליבה מתחיל לפעום במהירות.

"היה לי סיבוך נורא, אמא," אמר הקול מעבר לקו, נשמע רועד, כמעט בכי. "הייתי מעורב בתאונת דרכים קלה, אבל המשטרה כאן... הם אומרים שהביטוח שלי לא בתוקף והם מחזיקים אותי במעצר. לקחו לי את הטלפון, אני מדבר מהטלפון של עורך הדין שמינו לי. אני חייב להפקיד ערבות של 5,000 אירו עכשיו, אחרת אני נשאר במעצר בסופ"ש, וזה מקום נורא, אמא. אני מפחד."

מרים חשה סחרחורת. "מה אני צריכה לעשות? איך מעבירים כסף לברלין?"

"עורך הדין שלי פה, הוא ידבר איתך. בבקשה אמא, אל תגידי כלום לאבא, הוא יילחץ והלב שלו לא חזק. אני אטפל בזה ואחזור אלייך. בבקשה, רק תעזרי לי לצאת מכאן."

גבר בעל מבטא אירופי כבד עלה לקו. הוא הציג את עצמו כ"עורך דין שמידט" והסביר בשפה משפטית רהוטה אך דחופה כיצד עליה להעביר את הכסף באמצעות שירות העברת כספים מהיר. הוא הדגיש שהזמן דוחק וכי השופט יוצא להפסקה בעוד שעה.

מרים, שטופת אדרנלין וחרדה אימהית, לא עצרה לחשוב. היא נסעה לסניף הקרוב, משכה את חסכונותיה, וביצעה את ההעברה לפי ההוראות המדויקות שקיבלה בהודעת טקסט מה"עורך דין". רק לאחר שהכסף נשלח, והיא חזרה לביתה הריק, התיישבה על הכיסא והתחילה לרעוד. היא ניסתה להתקשר שוב למספר המזוהה. אין תשובה. היא שלחה הודעה לנועם לוואטסאפ הרגיל שלו. חמש דקות לאחר מכן, הוא ענה: "היי אמא, בדיוק יצאתי מישיבה. הכל טוב? למה את שואלת אם אני בסדר?"

באותו רגע, מרים הבינה שהיא נפלה קורבן למשהו שהיא אפילו לא ידעה שקיים. היא שמעה את הבן שלה. היא זיהתה את הנשימות שלו. אבל נועם בכלל לא היה שם.

האנטומיה של ה-Deepfake: איך הקול שלכם הופך לכלי נשק

כדי להבין איך הונאה כזו מצליחה, כדאי לבחון את הטכנולוגיה העומדת מאחוריה. "דיפ-פייק" (Deepfake) קולי מבוסס על אלגוריתמים של למידת מכונה המסוגלים לנתח דגימת קול קצרה ולבנות ממנה מודל שלם. בעבר, כדי לזייף קול בצורה אמינה, היה צורך בשעות של הקלטות ובאולפנים משוכללים. כיום, ניתן לעשות זאת באמצעות דגימות קצרות שניתן למצוא לעיתים ברשתות החברתיות או בהקלטות קוליות שהופצו.

התוכנה לומדת את מאפייני התדרים של הדובר, את קצב הדיבור, את האינטונציה ואת המניירות הלשוניות. לאחר בניית המודל, ניתן "להקריא" טקסט בקולו של הקורבן. בחלק מהמקרים, הטכנולוגיה מאפשרת שינוי קול בזמן אמת, כך שנוכל יכול לדבר למיקרופון וקולו יישמע כקולו של האדם שאליו הוא מתחזה.

מדובר בשילוב של טכנולוגיה והנדסה חברתית. הנוכלים מייצרים מצב של "דחיפות קריטית" (Critical Urgency). כשאדם נמצא תחת לחץ רגשי קיצוני – כמו הידיעה שילדו במצוקה – המוח עשוי לעבור למצב הישרדותי שבו קשה יותר לבחון את העובדות בצורה לוגית וקרה.

בתרחישים מעין אלו, הנוכלים מבצעים איסוף מידע מוקדם. הם עשויים לדעת על שהות בחו"ל דרך רשתות חברתיות, להכיר שמות של בני משפחה ולהשתמש בטכניקות בידוד, כמו בקשה לשמירת סוד, כדי למנוע מהקורבן להתייעץ עם גורמים נוספים.

האחריות המשפטית: האם ניתן לבחון את אחריות הבנק ואפשרויות להשבת הכסף?

שאלה נפוצה העולה בקרב הפונים לסיוע משפטי היא האם לבנק קיימת אחריות במקרים של הונאה נגד קשישים – אחריות הבנק והמשפחה והאם הוא היה צריך למנוע את הפעולה.

המסגרת הנורמטיבית המרכזית בישראל היא חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019. סעיף 20 לחוק עוסק ב"שימוש לרעה" באמצעי תשלום, סוגיה הרלוונטית גם במצבים של העברה בנקאית לא מורשית – אחריות הבנק וזכויות הלקוח. עם זאת, במרבית מקרי ה-Deepfake, הקורבן הוא זה שמבצע את הפעולה בעצמו, חותם על הטפסים או מאשר את ההעברה. מבחינת מערכות הבנק, זוהי לעיתים "פעולה מורשית" (Authorized Transaction), כיוון שהלקוח נתן את הסכמתו, גם אם זו הושגה במרמה.

עם זאת, בניתוח כללי של אפשרויות משפטיות, ניתן לבחון את מושג "חובת הזהירות המוגברת" של הבנק. אם מגיעה לקוחה המבקשת להעביר סכום נכבד ליעד חריג או למדינה המוגדרת בסיכון גבוה, ניתן לבחון אם מצופה היה מהבנקאי לשאול שאלות נוספות, להסביר סיכונים או לזהות סימני מצוקה חריגים.

בחינת האחריות נעשית על פי הנסיבות של כל מקרה לגופו. אם עולה כי הבנק התעלם מנורות אזהרה ברורות, עשויה להיבחן אחריות מכוח עוולת הרשלנות. חשוב לציין כי הוכחת רשלנות בנקאית במקרים של הנדסה חברתית היא אתגר משפטי, והבנקים עשויים לטעון כי האחריות לפעולה מוטלת על הלקוח שביצע אותה באופן מודע.

במישור המשפטי ניתן לבחון גם את חוק הגנת הצרכן, במיוחד אם היה מעורב נותן שירותי תשלום חוץ-בנקאי, ולבדוק את חובות הגילוי והאזהרה שלו. במקרים שבהם הנוכלים פועלים ממדינות זרות או באמצעים אנונימיים, האפשרות להיפרע מהם ישירות עשויה להיות מורכבת ביותר.

"סימני אזהרה" – כיצד ניתן לזהות ניסיונות התחזות

למרות השתכללות הטכנולוגיה, קיימים דפוסים חוזרים שניתן לשים לב אליהם:

  • בקשה דחופה לכסף: שיחות חירום המסתיימות בבקשה להעברה כספית מהירה חייבות להדליק נורת אזהרה.
  • מספר לא מוכר: קבלת שיחה ממספר שאינו שמור, גם אם הקול נשמע מוכר, היא סימן הדורש זהירות. סיפורים על "טלפון שנשבר" הם דפוס נפוץ.
  • ערוץ העברה חריג: בקשות להעברה דרך שירותי מזומן, מטבעות דיגיטליים או חשבונות זרים של צדדים שלישיים הן סימנים מובהקים לסיכון.
  • בקשה לסודיות: הניסיון לבודד את הקורבן ולבקש ממנו לא לשתף בני משפחה אחרים הוא כלי שנועד למנוע הפעלת שיקול דעת נוסף.
  • סימנים טכניים: לעיתים ניתן להבחין ב"רובוטיות" קלה, חוסר בנשימות טבעיות או השהיה קלה בתגובות הנובעת מזמן העיבוד של התוכנה.

מה לעשות מיד כשעולה החשד?

במקרה של חשד להונאה, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:

  1. ניתוק ויצירת קשר ישירה: מוטב לנתק את השיחה ולנסות להשיג את קרוב המשפחה במספר הטלפון הרגיל והשמור שלו, או ליצור קשר עם סביבתו הקרובה לווידוא מיקומו.
  2. שאלת אימות: ניתן לשאול שאלה שרק בן המשפחה האמיתי ידע לענות עליה, כגון פרט מידע אישי או משפחתי שאינו גלוי לציבור.
  3. עצירת פעולות בנקאיות: אם בוצעה העברה, יש לפנות בדחיפות למוקד החירום של הבנק או של שירות העברת הכספים בניסיון לעצור את הפעולה לפני משיכת הכסף.
  4. דיווח לרשויות: הגשת תלונה ביחידת הסייבר של המשטרה חיונית לצורך תיעוד המקרה ובחינת אפשרויות עתידיות.
  5. תיעוד: שמירת כל המידע הרלוונטי – מספרי טלפון, הודעות ופרטי ההעברה.

היבט משפטי ומבט לעתיד

מבחינה משפטית, אנו נמצאים בתקופה של התגבשות רגולטורית אל מול הטכנולוגיה המתפתחת. לאורך השנים, בתי המשפט והמחוקק נדרשים לשאלות כמו חובת הבנקים להטמיע אמצעי הגנה טכנולוגיים מתקדמים והתוקף המשפטי של הסכמה שניתנה תחת מניפולציה טכנולוגית.

בניתוח משפטי עשוי לעלות עקרון "מונע הנזק הזול". לעיתים ניתן לטעון כי למוסד הפיננסי כלים טובים יותר לזיהוי דפוסים חריגים. מנגד, נבחנת תמיד סוגיית "האשם התורם" של הלקוח ומידת הזהירות המצופה ממנו.

כדעה מקצועית, מומלץ למשפחות לקבוע "מילת קוד" משותפת למקרי חירום, שתוכל לשמש כאמצעי אימות פשוט ויעיל במקרה של שיחה חשודה.

לסיכום, טכנולוגיית ה-Deepfake מציבה אתגר לא פשוט. המפתח להתמודדות הוא הגברת המודעות והחשדנות הבריאה במצבי לחץ. בתרחיש אפשרי, לאחר בחינת הראיות ונסיבות המקרה, עשויים הצדדים לבחון אפשרויות להגעה לפשרה או להשבת כספים, בהתאם למידת האחריות שתתברר.

ישנה חשיבות רבה למעקב אחר הפסיקה המתגבשת בתחום זה, המאפשרת לנפגעים לבחון אם במקרה הספציפי שלהם הופרו חובות הזהירות של המוסדות הפיננסיים. הדרך לניסיון השבת הכספים תלויה בנסיבות, והיא מתחילה בזיהוי נכון של המציאות אל מול המניפולציה הטכנולוגית.

1337 מילים · זמן קריאה: 7 דקות

נפגעתם מהונאה או גיליתם פעולה חשודה?

מומלץ לפעול במהירות, לשמור את הראיות ולבחון את נסיבות המקרה. ניתן לפנות לעו"ד ונוטריון ציון בהלול לבחינה ראשונית של המקרה. הסיכוי להשבה תלוי בנסיבות ובאיכות הראיות.